מאת: עו"ד שני שלנגר-מור
לאורך שנות עבודתי כעורכת דין לענייני משפחה, ולאחר שבחנתי פסקי דין והחלטות שיפוטיות של בית משפט, נחשפתי לחוסר הוודאות וחוסר היכולת לנבא את תוצאותיו של ההליך משפטי.
גם כאשר קיימים מקרים זהים במהותם, בעלי פרמטרים זהים (מס' הילדים, גילאי הילדים, צרכי הילדים, רמת החיים בה נהגה המשפחה, פוטנציאל השתכרות של ההורים וכיוצ"ב), ייתכנו פסיקות שונות ומגוונות של בית משפט.
הסיבה לכך נעוצה בשיטת המשפט הישראלית ה"מעורבת", המאפשרת מרחב מחשבתי ופרשנות שיפוטית לצד חקיקה והלכה פסוקה. תפיסת עולמו האישית של היושב בדין, הסטאטוס המשפחתי בו הוא נמצא, תחושת ההזדהות שתיווצר עם צד זה או אחר, דעותיו הקדומות, דפוסי החשיבה האוטומטיים שהתפתחו במוחו שהינם פועל יוצא של היותו "קהל" קבוע הקורא וצופה מידי יום ב"מחזה" זהה או דומה ב"שידור חוזר" שהינו סיפורם האישי של בעלי הדין, ישפיעו בסופו של יום, על תוצאות ההליך המשפטי.
בין אם נשלים אם כך או לאו, בין אם זה צודק או לאו, זוהי המציאות. על אף שהלקוח שלנו מצוי בסערת רגשות ובאחד הרגעים הקשים בחייו, אין זה מפתיע את בית המשפט, זוהי האמת.
הליך משפטי סבוך, עמוס מסמכים ורצוף שלל דיוני הוכחות, "מרתקים" ככל שיהיו, יוכרע בסופו של יום על בסיס כתבי הטענות אשר יוגשו לתיק, ובפרט על בסיס הסיכומים אשר ירכזו את טענות בעל הדין אשר הוכחו במסגרת ההליך המשפטי.
תפקידו של עורך הדין המייצג היא לבדל את סיפורו האישי של בעל הדין המיוצג מסיפורם של קודמיו ולתרגמו לשפה משפטית.
ככל שהכתיבה תהא שונה, מקורית, משכנעת, ברורה ומתומצתת נכונה, כך יגדל הסיכוי להתגברות על "מכשול" ה "שידור החוזר" בו צופה בית המשפט מיד יום ולהבטחת גמישות מחשבתית של בית משפט ולא סיווג "אוטומטי" של המקרה למשבצת זו או אחרת.
חומר למחשבה, עורכי דין ולקוחות קיימים או עתידיים, דעו לשים את הדגש על הדברים אשר באמת חשובים.